חתימת אורגן לשעבר על שיק של חברה בע"מ איננה חריגה מסמכות -אלא זיוף שטר

"גחין לחיש לרבה: אין, שטרא זייפא, מיהו שטרא מעליא הוה לי ואירכס, ואמינא, אינקיט האי בידיאי כל דהו".             (מסכת בבא בתרא דף לב עמ' ב')

רקע

מונחת בפניי תביעה שטרית אשר עברה מספר גלגולים. היא החלה את דרכה בהגשת בקשה לביצוע שטר בסך של 350,000 ש"ח ביום 17/11/05 בלשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט בהרצליה. השטר הינו לטובת )   "Rockley international limited"להלן: "חברת רוקלי") והוא נחזה להיות חתום על ידי חברת יש תקווה נכסים והשקעות בבניה בע"מ (להלן: "נתבעת 1" או "החברה") כאשר מר רפאל ביו (להלן: "נתבע 2") אשר ישב בעבר בתפקיד מנכ"ל החברה, משמש לה לערב.

בקשה זו הגיש מר יצחק ארבוס (להלן: "תובע 1") אשר לטענתו רכש את השטר הנדון מידי חברת רוקלי הנ"ל כדין. לעומתו טענה נתבעת 1 כי השטר הוצא שלא מידיעתה ושלא בהסכמתה.

יצויין שעובר למועד הגשת בקשה זו היו קיימים יחסים עסקיים בין תובע 1  לבין נתבעת 1 כאשר במסגרתם, התובע 1 היה חייב לנתבעת 1 נכון ל- 11/2/2009 סכום של 219,854 ש"ח. יתרה זו התחילה מחוב בסך 25,348 ש"ח בגין השכרת נכסי נתבעת 1 לתובע 1 בסוף שנות ה- 90 ונפתח תיק הוצאה לפועל עוד ביום 7/2/2000 שלא שולם במשך תקופה ארוכה.

הנושאים בחוב זה על פי תיק ההוצאה לפועל שמספרו 12-02450-00-6 (להלן:: "תיק חדרה 1") הינם יצחק ארבוס - התובע 1, וחברת באמונה חב' לניהול נאמנויות והקדשות בע"מ אשר בשליטתו (להלן: "באמונה") ואדם בשם טל יגרמן.

ביום 7/2/2000 נפתח גם תיק הוצאה לפועל מס' 12-02449-00-8 (להלן: "תיק חדרה 2") כנגד נתבעת 2, כשהסכום המקורי של החוב עמד על 108,308 ש"ח ובשנת 2009 חוב זה כבר עמד על סך של 372,702 ש"ח. היו מספר ניסיונות לגבות חובות אלו אשר כללו צווי מאסר, אך ללא הועיל. לטענת הנתבעים, כל מה שהצליחו לחלץ מהתובע 1 בגין חובו הוא סכום של 16,368 ש"ח המתגמד מול גודל החוב הכולל. לטענת הנתבעים, התובע 1 עשה נסיון לאכיפת פסק בורר בנושא חוב שכביכול חייב לו הנתבע 2 בגין עבודה שעשה עבורו בתיווך בעיסקה אך בית המשפט המחוזי בתל אביב בסופו של דבר דחה את בקשתו לאכיפה בתיק ה"פ 1323/04.

בתיק הוצאה לפועל  26-09984-05-1 (להלן: "תיק הרצליה") הוגש לביצוע השטר נשוא תיק שעמד על סכום של 572,841 ש"ח נכון ליום 12/2/2009 כתוצאה מהפרשי הצמדה וריבית על סכום השטר המקורי בסך 350,000 ש"ח. התובע כזוכה בתיק, הגיש ביום 11/1/2009 ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לקיזוז בין התיקים וביום 26/1/2009 קיבל כב' רשם ההוצאה לפועל מר צחי אלמוג את בקשתו והורה על קיזוז. בעקבות ההוראה לקיזוז, נסגר תיק ההוצאה לפועל בחדרה שמספרו 12-02450-00-6 שהוזכר לעיל ועם סגירתו כאילו נעלם החוב של התובע כלפי הנתבעים.

ביום 1/6/2009 הגישה נתבעת מס' 1 את התנגדותה לביצוע ההוראה לקיזוז בין התיקים וכב' הרשם צחי אלמוג החליט להעביר את התיק לדיון בבית המשפט שלום.

משהועבר התיק לטיפולי, נתתי החלטה ביום 14/6/2009 כי ביום 13/10/2009 אקיים דיון בבקשת הנתבעים להתגונן בפני התביעה השטרית. עוד הוריתי לתובע 1 להמציא פירוט החשבונות או המסמכים עליהם מבוססת התביעה השטרית עד ליום 14/7/2009.

ביום 13/10/2009 קיימתי דיון אליו לא הייתה הופעה של נציג מטעם התובע 1. הנתבעים טענו כי קיים קושי רב בהמצאת כתבי טענות לתובע 1 וכי התנהגות זאת כבר נחזתה בזמן שהתיק היה בטיפול ההוצאה לפועל בהרצליה. בדיון זה החלטתי לתת רשות להתגונן לנתבעים וקבעתי דיון נוסף ליום 14/1/2010 .

ביום 8/11/2009 שלחו נתבעים 1 ו 2 לבית משפט זה בקשה להורות על ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה מיום 26/1/2009 בעניין הקיזוז.

ביום 17/12/2009 טען ב"כ הנתבעים על כי התובע 1 מתעלם מהמצאות למענו החוזרות עם ציון שהתובע 1 לא דרש זאת מדואר ישראל.

ביום 14/1/2010 התקיים דיון אליו לא הגיע התובע 1. בדיון זה ביקש ב"כ הנתבעים לדחות את התביעה לביצוע השטר ולחילופין למחוק אותה וזאת בטענה כי התובע 1 כבר לא מופיע לדיון שני אליו הוזמן. בפס"ד שנתתי במעמד צד אחד החלטתי למחוק את התביעה. מעבר לכך התבקשתי גם לבטל את ההחלטה של רשם ההוצאה לפועל בהרצליה לגבי הקיזוז ונעניתי גם לבקשה זאת.

ביום 4/4/2012 , כ- 26 חודשים לאחר מתן פס"ד בתיק, קיבלתי בקשה דחופה לביטול פס"ד מחובת הצדק מטעם התובע 1 ויום לאחר מכן, בקשה כמעט זהה בניסוחה מטעם חברת "באמונה". בבקשות אלו, ציינו התובע 1 וחברת "באמונה" כי רק ביום 29/3/2012 נודע לתובע 1 ולחברת "באמונה" על כך שהתקיים דיון בתיק ונתתי פס"ד וכי הנתבעים הטעו את בית המשפט לגבי הזוכה בתיק הוצאה לפועל - תיק הרצליה. אמנם בתיק הזוכה הוא התובע 1, אך הוא המחה מזמן את זכויתיו לחברת "באמונה" שבשליטתו. לכן נוצר מצב שכביכול הוריתי לבטל את הקיזוז כשבינתיים הזוכה בתיק היא חב' "באמונה" שלא היתה צד בתיק הנוכחי באותה עת. להוכחת דבריו, צרף התובע 1 בקשה מתאריך 18/2/2009 לרשם ההוצאה לפועל אשר אושרה על ידו ביום 24/2/2009 להמחאת זכויותיו של התובע 1 בתיק, לטובת חברת "באמונה". התובעת 2 פנתה ביום 16/3/2009 לרשם ההוצאה לפועל בהרצליה בבקשה להשתמש בחוב שיש לנתבע 1 כלפי "באמונה" (החוב שנוצר תוך ביצוע המחאת החוב) כדי לקזז מהחוב שיש לחברת באמונה כלפי הנתבע 1 בתיק ההוצאה לפועל בחדרה - תיק חדרה 1. כב' הרשם אישר את מבוקשו ביום 29/3/2009 ובעקבות כך תיק הוצאה לפועל - תיק חדרה 1 בוטל.

בתגובה מיום 25/4/2012 התנגדו הנתבעים לביטול פס"ד מיום 14/1/2010. דגש מיוחד ניתן בתגובה לעובדה שעותק מהבקשה מטעם הנתבעת 1 להורות על ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה הומצאה לכתובת הרשומה בהוצאה לפועל תחת שמו של התובע 1 ולכן נמסרה כדין ולא כטענת התובע 1 כי לא ראה יותר לנכון לעדכן את כתובתו מיום שהתיק הומחה לטובת "באמונה". מודגשת שם גם החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מיום 20/5/2009 כי כתובתו של התובע 1 בתיק ההוצאה לפועל הינה הכתובת להמצאת כתבים וכי התובע 1 לא יכול לטעון כי המסמכים לא הומצאו לו.

בתשובת חברת "באמונה" מיום 10/5/2012, עמדה חברת "באמונה" על בקשתה כי פס"ד שנתתי ביום 14/1/2010 יבוטל וזאת בטענה כי נתתי אותו תוך התעלמות מכך שהזכות בחוב בתיק ההוצאה לפועל הרצליה הומחתה לה כשהיא כלל אינה בעל דין בתיק הנוכחי. עוד הוסיפה כי התובע 1 בתיק זה רכש מהמחזיק המקורי של השטר את הזכויות בתיק הוצאה לפועל הרצליה - וזאת ביום 19/2/2008.

ביום 16/5/2012 החלטתי לקבל את בקשת התובע 1 וקבעתי כי אבטל את החלטתי מיום 14/1/2010 במידה והתובע 1 יפקיד ערובה של 10,000 בקופת בית המשפט תוך 15 יום ואמנם התובע 1 הפקיד ביום 30/5/2012 את הערובה. משכך ביום 31/5/2012 נתתי החלטה המבטלת את פס"ד מיום 14/1/2010.

ביום 22/6/2012 פנה ב"כ הנתבעת 1 בבקשה שבית המשפט יורה על קיומם של הליכים מקדמיים בתיק ובבקשה לקבל את בקשת הנתבעים לצרף את חברת "באמונה" כבעל דין בתיק, בהחלטתי מיום 28/9/2012 הוריתי על הוספת "באמונה" כבעל דין נוסף להליך ועל ביצוע הליכים מקדמיים בין הצדדים תוך 60 יום.